יום שני, אוקטובר 10, 2005

בס"ד

תפילת ראש השנה

מאת גליה גינרמן

תפילת עמידה, כמו נר. הראש מוטה קצת כלפי מטה והלב – בשמיים.
נשימה ארוכה ארוכה – נשמת כל חי...
נשיפה
נשימה גדולה פנימה – כתבנו לחיים, מלך חפץ בחיים, למענך אלוקים חיים
הידיים עולות, מתחננות, הרגליים נטועות חזק באדמה
עץ עולה ופורח בתוכי
הידיים מתרוממות גבוה גבוה
נשימה גדולה, ומימין מגיח לו אור ירוק, אור שצבעו ירוק, בהיר, חד, מאיר, חזק
האור מתקרב אלי, ואני מקבלת אותו בפתיחות, באהבה.
נשימה ארוכה, ארוכה
נשיפה
נשימה גדולה ויחד עם הירוק מופיע לו כתום בהיר, אור כתום.
לא, הוא לא רצוי
אבל הוא מתעקש
ומגיע
ומתקבל בשמחה ובאהבה יחד עם האור הירוק הבוהק
כתבנו בספר החיים...
הידיים עולות עולות, נוגעות באור בקצות האצבעות
עוד ענפים צומחים מכל הכיוונים והצדדים
ובכן...לך קדושה
מלך
ובכן... תן פחדך על כל מה שבראת
נשימה גדולה, אויר ממלא את כל היקום, את כל הקיום, מלוא כל הארץ כבודו...
אתה קדוש ושמך קדוש, וקדושים....
נשימה ארוכה, פנימה, חזקה
והעץ עולה ועולה...
שים שלום...
ברכה...
נשימה...
נשימה...
נשימה...
העץ מתכווץ לאט בתוכי, חוזר למימדיו הקטנים, מתכנס לו,
הידיים יורדות, מביאות אור בקצות האצבעות
הלב עוד למעלה
העיניים נפקחות מביטות ישר
נשימה קלה
עוד נשימה
עושה שלום במרומיו...
פרידה
הוא יעשה שלום – עלינו
פרידה משמאל
ועל כל ישראל
פרידה מימין
ואמרו
אמן.

אין תגובות: