(התבוננות לעת צירים הקודמים ללידה: בתוך עבודת נשימה-נשיפה עמוקה קצבית, דמייני צבע מול העיניים. על רקע אותו צבע, תבליטי אות יו"ד מצויירת היטב מלמעלה -מקוצו של יוד- למטה אל רגלה. תני לאות "לשחק" בעצמה ולמצוא את הגודל והזוית הנכונים לה. כשהיו"ד יציבה כבר וצבעה אחיד, ציירי לשמאלה אות מ"ם פתוחה, עם עמוד הוא"ו שלה תקוע היטב לכיוון הקרקע ובטנה שפוע, והפתח שלה רחב מכוון מטה לארץ; והיו"ד עכשיו נשענת על המ"ם, והפתח של המ"ם משמש לך צינור לנשימה ממנו את מקבלת אור בצבעך ואויר הטוב לך. אז, תתרכזי היטב בנשימה ותבקשי להצמיד את האותיות, היו"ד הנשענת על המ"ם, לעינייך, עד שהאותיות יו"ד מ"ם יתפתו לעבור את מנהרת העיניים ולהתיצב בתוכך.... ואז, תתמקדי על ציור שתי האותיות גם יחד מאחורי עינייך, ובקשי לשחרר אט אט את היו"ד ממקומה, שתפסיק להישען על המ"ם ותתחיל להקוף אותה הן מקדימה הן מאחורה לה... עד שהיו"ד תעמוד חדשה, יותר עבה או רזה, ובטח בצבע חדש הנאה למקומה החדש... ומתחתית המ"ם נשאף כח חזק המבליט את היו"ד כאור השמש המזהיר את לובנו על זיו המ"ם... ואז, התהליך אשר התחיל ביו"ד החכמה שנזדווגה במ"ם ליצור מצב של מים חיים כאשר בים, יצטייר בזהות חדשה בבחינת מ"י... בשמחה, באהבה רבה ובמזל טוב)
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה