בס"ד
קוראות יקרות,
הנה אנו שוב עומדים בפתחה של שנה חדשה ומאחלים ומקווים ומתפללים לכך שהשנה הזאת נצליח היכן שנפלנו בשנה הקודמת, שנתקדם הלאה היכן שהתחלנו, ושנקבל לידינו הזדמנויות חדשות שיובילו אותנו הלאה במסע חיינו.
כמו בכל שנה אנו עומדים עם הפנים לעתיד מתוך ציפיה אל המחר, אולם במעבר אל השנה החדשה, עלינו לזכור שאין אנו אמורים לנטוש את השנה הקודמת ואת אלו שקדמו לה. אין פתיחת דף חדש משמעה השלכת הישן שהרי גם השנה יהיו אותם מועדים שהיו בשנה שעברה, גם השנה נבנה סוכה, נדליק נרות חנוכה לזכר הנס בבית המקדש, נזכור את יציאת מצרים בפסח ונקבל מחדש את התורה בחג השבועות.
אז במה אנו מחדשים ומתחדשים השנה?
כל שנות חיינו, בצירוף עם כל שנות הדור שקדמו לנו הם מעגלים המתחילים ונגמרים בראש השנה. כל שנה מחוברת עם קודמתה בקשר בלתי נפרד, וביחד כל השנים מהוות מעין "ספירלה", כשכל שנה מהווה את העיגול שממשיך את העיגול הקודם והולך ומתמשך כלפי מעלה.
אין השנה החדשה מחליפה את מקום הקודמת ומוחקת אותה או שחוזרת עליה, אלא דווקא ממשיכה מעליה.
כל חידוש וכל הישג בשנה החדשה בנוי ועומד על גבי השנה הקודמת, וזו שקדמה לה, ואלו של הורינו וסבינו עד תחילת הדורות. אנו אוחזים ביד אחת בידו של אברהם אבינו, של יצחק, יעקב, יוסף, משה ודוד וכל אבותינו ואמותינו, וביד השניה אנו מטפסים כלפי מעלה - כביכול באותו מעגל אך שונה: שוב נבנה סוכה, ושוב נדליק נרות חנוכה, נזכור את יציאת מצרים ונקבל את התורה, אך לא כמו בשנה שעברה, אלא בדרגה גבוהה יותר, בשאיפה גדולה יותר לשלמות, מתוך החלטה לעלות ולהתעלות בתוך מעגל חיינו וחלילה לא לרדת. והבחירה לכך היא בידינו!
אני מודה לכן, קוראות יקרות, שהייתן איתי השנה, שנתתן לי את הזכות לגדול עמכן ולשתף אתכן בהגיגיי וכולי תפילה שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה לכולנו שנה של גדילה וצמיחה רוחנית, ושנדע יום יום ללכת קדימה עם הפנים לעתיד, תוך כדי זכירה ושמירה של העבר, ומתוך אחיזה בתורתינו הקדושה ובשורשים שלנו נזכה לראות כיצד עמלינו שנזרע בשנה שעברה נושא פרי בשנה הזאת.
קוראות יקרות,
הנה אנו שוב עומדים בפתחה של שנה חדשה ומאחלים ומקווים ומתפללים לכך שהשנה הזאת נצליח היכן שנפלנו בשנה הקודמת, שנתקדם הלאה היכן שהתחלנו, ושנקבל לידינו הזדמנויות חדשות שיובילו אותנו הלאה במסע חיינו.
כמו בכל שנה אנו עומדים עם הפנים לעתיד מתוך ציפיה אל המחר, אולם במעבר אל השנה החדשה, עלינו לזכור שאין אנו אמורים לנטוש את השנה הקודמת ואת אלו שקדמו לה. אין פתיחת דף חדש משמעה השלכת הישן שהרי גם השנה יהיו אותם מועדים שהיו בשנה שעברה, גם השנה נבנה סוכה, נדליק נרות חנוכה לזכר הנס בבית המקדש, נזכור את יציאת מצרים בפסח ונקבל מחדש את התורה בחג השבועות.
אז במה אנו מחדשים ומתחדשים השנה?
כל שנות חיינו, בצירוף עם כל שנות הדור שקדמו לנו הם מעגלים המתחילים ונגמרים בראש השנה. כל שנה מחוברת עם קודמתה בקשר בלתי נפרד, וביחד כל השנים מהוות מעין "ספירלה", כשכל שנה מהווה את העיגול שממשיך את העיגול הקודם והולך ומתמשך כלפי מעלה.
אין השנה החדשה מחליפה את מקום הקודמת ומוחקת אותה או שחוזרת עליה, אלא דווקא ממשיכה מעליה.
כל חידוש וכל הישג בשנה החדשה בנוי ועומד על גבי השנה הקודמת, וזו שקדמה לה, ואלו של הורינו וסבינו עד תחילת הדורות. אנו אוחזים ביד אחת בידו של אברהם אבינו, של יצחק, יעקב, יוסף, משה ודוד וכל אבותינו ואמותינו, וביד השניה אנו מטפסים כלפי מעלה - כביכול באותו מעגל אך שונה: שוב נבנה סוכה, ושוב נדליק נרות חנוכה, נזכור את יציאת מצרים ונקבל את התורה, אך לא כמו בשנה שעברה, אלא בדרגה גבוהה יותר, בשאיפה גדולה יותר לשלמות, מתוך החלטה לעלות ולהתעלות בתוך מעגל חיינו וחלילה לא לרדת. והבחירה לכך היא בידינו!
אני מודה לכן, קוראות יקרות, שהייתן איתי השנה, שנתתן לי את הזכות לגדול עמכן ולשתף אתכן בהגיגיי וכולי תפילה שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה לכולנו שנה של גדילה וצמיחה רוחנית, ושנדע יום יום ללכת קדימה עם הפנים לעתיד, תוך כדי זכירה ושמירה של העבר, ומתוך אחיזה בתורתינו הקדושה ובשורשים שלנו נזכה לראות כיצד עמלינו שנזרע בשנה שעברה נושא פרי בשנה הזאת.
בברכת שנה טובה
גליה גינרמן
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה