בס"ד
בהעלותך: להדליק למטה את הנרות של מעלה, ואתה קדוש
מאת דניאל י. גינרמן
להתחלת פרשת בהעלותך אומר רבי אבא בספר הזוהר: כשאהרן היה מדליק את הנרות במשכן של מטה, במשכן של מעלה הנרות היו נדלקות מעצמן, ואז שתי העולמות היו מתקשרים ומתחברים ומתייחדים . ואז, היתה אורה ושמחה בכל העולמות. נפיק מכאן מושג מרכזי חיוני, אשר העדרו משמש אבן יסוד לכפירות-עצבות אצל לא מעטים מאחינו: ההשגחה בין העולמות היא הדדית, וכאשר מצות אדם ע"פ הארץ תצור מלאך לסייעו במרומים (ועבירה תצור מקטרג-מלאך חבלה לסייעו כדרכו, כי בדרך אשר האדם בוחר לעצמו, בה מוליכים אותו), אין מתחת לשמש כי-אם הכל הבל, וכל חידוש ניתן לצפות לו ממקור החדש, מעל לשמש. והכל פועל בהשתשלות באופן כזה שאדם אוכל את פירותיהן בעולם הזה והקרן קימת לעולם הבא. כאן בונים ושם נבנה, והנבנה מעלה ישפיע מאורו לבנוי מטה, מידה כנגד מידה. וצריך ביאור רב, ויהי רצון והקב"ה יזכינו להבינו איך שהרבה תמידי-חכמים ביארוהו.
במקביל, הנושא המרכזי של פרשת בהעלותך הוא הארון, ומגיע לסייעינו האריז"ל (מאמרי ספר הזוהר, בראשית: מצאתי את ההערה בספר הנפלא "ממעמקים" להרב אלכסנדר אריה מנדלבוים), שמגלה לנו אשר "נורא, בהיפוך אותיות, ארון". ומהו הענין? "נורא" הוא הגילוי הא-לוקי המחבר שמים וארץ. תחושת ה"נוראות" היא תחושת ההתערבות של העולם העליון בעולמינו המוחשי שלנו. בחינת הקדושה שבתפארת מתלבשת ומתגלה בבחינת ה"נורא" שביסוד, והנורא, הנראה לעין, שורה על הארון שבמלכות ומתיחד אתו בסוד הקול אשר ידבר מבין הכרובים.
והנאמר: "אתה קדוש ושמך קדוש, וקדושים"? אין הקדושים כי אם אותם המתחברים בתחושת הנורא ומתעלים ביראה. כי יש ארבע מדרגות ביראה, ונבין אותם מדברי הפירוש "מתוק מדבש" על הזוהר הקדוש (נשא דף קמ"ה ע"א, רעיא מהימנא) וז"ל: "מיני היראה הם ארבעה, שתים הם בחיצוניות ושתים הם בקדושה. הראשונה, שהוא יראה מהקב"ה מפני העונש, כי הוא עובד לו כדי שלא יענישוהו בגופו או בממונו או בבניו, ויראה זו בקליפות שאין זו יראה משובחת, כי אם ימותו בניו ויאבד ממונו ולא יחוש לחולשת גופו, אז לא יירא מהקב"ה. היראה השניה, שאדם ירא מה' כדי שיטיבהו בעולם הזה, ויתן לו שכר לעולם הבא, וזו גם כן הרי הוא עובד על מנת לקבל פרס. היראה השלישית, היא יראת הרוממות, מתוך שהוא מכיר קצת גדולתו ורוממותו יתברך, וזו יראה משובחת, ושורשה במלכות, והיא יראה ראשונה שהיא פתח לכניסת האצילות, וזו נקראת גם יראת שמים, שירא מרוממות רוכב שמים. ויראה הרביעית שורשה בבינה, ונקראת יראת חטא, היינו שירא שלא יגרום החטא הפסק הדביקות בינו לקונו, ונקראת גם יראה מאהבה, שירא שלא יפריד החטא אהבתו לקונו". וסבורים לע"ד שאי אפשר שלא יפריד החטא אהבתו לקונו אלא אם הוא יתקדש באופן מוחלט ושלם לעבודתו ית'. ורק אז, "אתה קדוש ושמך קדוש, וקדושים". וכל מי שאיננו קדוש, מבקש בברכה זו למצוא חן בעיני שמים בזכות האלה שזכו ליראה עילאה אמתית בדרגה של קדושה זו.
בהעלותך: להדליק למטה את הנרות של מעלה, ואתה קדוש
מאת דניאל י. גינרמן
להתחלת פרשת בהעלותך אומר רבי אבא בספר הזוהר: כשאהרן היה מדליק את הנרות במשכן של מטה, במשכן של מעלה הנרות היו נדלקות מעצמן, ואז שתי העולמות היו מתקשרים ומתחברים ומתייחדים . ואז, היתה אורה ושמחה בכל העולמות. נפיק מכאן מושג מרכזי חיוני, אשר העדרו משמש אבן יסוד לכפירות-עצבות אצל לא מעטים מאחינו: ההשגחה בין העולמות היא הדדית, וכאשר מצות אדם ע"פ הארץ תצור מלאך לסייעו במרומים (ועבירה תצור מקטרג-מלאך חבלה לסייעו כדרכו, כי בדרך אשר האדם בוחר לעצמו, בה מוליכים אותו), אין מתחת לשמש כי-אם הכל הבל, וכל חידוש ניתן לצפות לו ממקור החדש, מעל לשמש. והכל פועל בהשתשלות באופן כזה שאדם אוכל את פירותיהן בעולם הזה והקרן קימת לעולם הבא. כאן בונים ושם נבנה, והנבנה מעלה ישפיע מאורו לבנוי מטה, מידה כנגד מידה. וצריך ביאור רב, ויהי רצון והקב"ה יזכינו להבינו איך שהרבה תמידי-חכמים ביארוהו.
במקביל, הנושא המרכזי של פרשת בהעלותך הוא הארון, ומגיע לסייעינו האריז"ל (מאמרי ספר הזוהר, בראשית: מצאתי את ההערה בספר הנפלא "ממעמקים" להרב אלכסנדר אריה מנדלבוים), שמגלה לנו אשר "נורא, בהיפוך אותיות, ארון". ומהו הענין? "נורא" הוא הגילוי הא-לוקי המחבר שמים וארץ. תחושת ה"נוראות" היא תחושת ההתערבות של העולם העליון בעולמינו המוחשי שלנו. בחינת הקדושה שבתפארת מתלבשת ומתגלה בבחינת ה"נורא" שביסוד, והנורא, הנראה לעין, שורה על הארון שבמלכות ומתיחד אתו בסוד הקול אשר ידבר מבין הכרובים.
והנאמר: "אתה קדוש ושמך קדוש, וקדושים"? אין הקדושים כי אם אותם המתחברים בתחושת הנורא ומתעלים ביראה. כי יש ארבע מדרגות ביראה, ונבין אותם מדברי הפירוש "מתוק מדבש" על הזוהר הקדוש (נשא דף קמ"ה ע"א, רעיא מהימנא) וז"ל: "מיני היראה הם ארבעה, שתים הם בחיצוניות ושתים הם בקדושה. הראשונה, שהוא יראה מהקב"ה מפני העונש, כי הוא עובד לו כדי שלא יענישוהו בגופו או בממונו או בבניו, ויראה זו בקליפות שאין זו יראה משובחת, כי אם ימותו בניו ויאבד ממונו ולא יחוש לחולשת גופו, אז לא יירא מהקב"ה. היראה השניה, שאדם ירא מה' כדי שיטיבהו בעולם הזה, ויתן לו שכר לעולם הבא, וזו גם כן הרי הוא עובד על מנת לקבל פרס. היראה השלישית, היא יראת הרוממות, מתוך שהוא מכיר קצת גדולתו ורוממותו יתברך, וזו יראה משובחת, ושורשה במלכות, והיא יראה ראשונה שהיא פתח לכניסת האצילות, וזו נקראת גם יראת שמים, שירא מרוממות רוכב שמים. ויראה הרביעית שורשה בבינה, ונקראת יראת חטא, היינו שירא שלא יגרום החטא הפסק הדביקות בינו לקונו, ונקראת גם יראה מאהבה, שירא שלא יפריד החטא אהבתו לקונו". וסבורים לע"ד שאי אפשר שלא יפריד החטא אהבתו לקונו אלא אם הוא יתקדש באופן מוחלט ושלם לעבודתו ית'. ורק אז, "אתה קדוש ושמך קדוש, וקדושים". וכל מי שאיננו קדוש, מבקש בברכה זו למצוא חן בעיני שמים בזכות האלה שזכו ליראה עילאה אמתית בדרגה של קדושה זו.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה