יום ראשון, אוגוסט 15, 2004

נתיבות משערייך אל שעריי

מאת: דניאל גינרמן

הייתי להיות והתרפאתי מכל רע.
כונתי תנועותי והתרפאתי
כי חלמתי הויה בה אני ער,
נעדר אל תוך הקיץ;
קולך כשושנה בין הכתפיים
לציוד מלבד הטל.
בבוא הרוח ושפתיי מתנדנדות
וקולי בשמך קוראת לשמי -שיתוף שמים,
בין עיניך לביני-:
זה סיפור בו דמעותייך
נחדרות אל בכיי.
דבקות עולם.
סיפור מראות.
במרחק שתי פסיעות שוקע שחר
ואת בעיניי הבוערות.


לילה ירושלמית ביטוי אהבה

אין תגובות: